חוק השבת בחריש – הסיפור המלא
חוק השבת חריש
מאת: נועם ברוכים
מי היה מאמין שבזמן כל כך קצר, העיר חריש תבער על נושא אחד: השבת.
הדיבורים על השבת החלו עוד מפתיחה של מספר עסקים מצומצם בשבת קודש, אז החלו עסקנים מכמה קהילות לארגן קבלת שבת מאוחדת של כל בתי הכנסת בחריש, באותו הזמן הקורונה לא היתה, והגיעו לעצרת כ-1000 איש!
אבל העניין נרגע מהר מאוד, העסקים גלידה גולדה ומקדונלס, נכנסו לשגרה מסוימת, ללא חוק עזר עירוני מוגדר, כל אחד יכול לפתוח בשבת, בהתאם לחוק הארצי, הצד הדתי החליט שהוא לא ממשיך במחאה כיון שפתיחת העסקים לא הגיעה מצד המועצה, והרוחות נחו על מקומם.
אלא, שלפני שנה וחצי בערך, החליטו מספר אנשים לעשות מגבית, ולקנות צופרים שינגנו במשך כדקה שירי שבת מספר דקות לפני זמן הדלקת הנרות, מה שנקרא בפי העם: "צופרי שבת".
עיריית חריש, שלחה צוות לפרק את הצופרים, אך לאחר פניה מעו"ד ליטווק הצופרים חזרו למקומם.
מיד אחר כך, הגיעה חסידות "תולדות אהרון" לעיר חריש, ראש המועצה יצחק קשת, כינס מחאת חירום, ואמר שהוא לא יתן לשום קבוצה קיצונית להיכנס לחריש, "תולדות אהרון" נכנסו לחריש על אפו ועל חמתו של ראש המועצה, אבל שמרו על פרופיל נמוך.
לאחר כחודש התחילו המחאות כנגד צופרי השבת וכנגד כניסתם של "החסידות הקיצונית" לעיר חריש. היו מחאות והיו מהומות, אפילו שילחו ושיסעו כלבים בחסידי תולדות אהרון, החסידים שתקו.
ואז הגיעה הקורונה, ושינתה סדרי עולם, המהומות נרגעו, לאחר כמעט שנה, הודבקו מודעות נגד צניעות, ורוססו תמונות של נשים בדרך ארץ, וגם צפרי השבת ולא הפסיקו לנגן.
מה שהביא מחאה נוספת מהצד החילוני.
לאחר מספר מהומות ומחאות של עשרות תושבים חילונים, הגיע התשובה מהצד הדתי חרדי.
מחאה גדולה התקיימה, כנגד חילולי השבת בעיר, בשדרות דרך ארץ התקיימה הפגנת ענק, בה השתתפו למעלה מ-300 איש, דתיים ובעיקר חרדים.
ופה הגיע המפנה, בזמן כל המחאות, ישבו חברי המועצה וראש המועצה לחוקק חוק, שיסדיר את פתיחת העסקים בשבת בחריש.
אחרי שהחוק עבר אינספור טיוטות, וקיבל את אישורם לכאורה, של רבני חריש ושל חבר מועצת חכמי התורה, הרה"ג שמעון בעדני, הגיע המיעוט האשכנזי ליטאי בחריש, ובראשם רבם שהוסמך ע"י הרב קנייסבסקי והרב אדלשטיין למרא דאתרא של חריש, וביקשו לראות את החוק, ואז אמרו שהחוק לא טוב, בגלל שהחוק מתיר מסחר במקומות שהורשו להיפתח בשבת.
עד כה, החוק המקורי בתמצות אמר כך: כל העיר תהיה סגורה בשבת, מלבד 3 מקומות: 1. קניון MORE בכניסה לעיר 2. מרכז מסחרי שייבנה בעתיד בשכונת מעו"ף 3. בפארק הגדול שייבנה בעתיד
העסקנים האשכנזים ביקשו מראש העיר לא להתיר מסחר במקומות הנ"ל ורק מקומות פנאי ובילוי יהיו פתוחים, ואז הוסדר חוק חדש לפי דרישתם ולפי דרישת החילונים.
ואז הותרו פתיחת עסקים במספר רב יותר של מקומות, מלבד המקומות הנ"ל גם התווספו מספר מרכזים מסחריים ששוכנים בלב השכונות, אבל ללא מסחר אלא רק מקומות של בילוי ופנאי, ופה נכנסה הפוליטיקה הישראלית בעובי הקורה, רוב שרי ש"ס גינו את פתיחת המקומות, ורוב רבני חריש הפכו למתנגדים לחוק, לאחר מכן, ראש העיר ביקש מכתב המלצה מאת עסקני האשכנזים שיתנו לו "הכשר" לחוק, אך הם טענו שהם לא יתנו שום "הכשר" לחוק אלא אם כן כל המקומות יהיו סגורים, ראש המועצה הרגיש מרומה, והחליט בכל מקרה להעביר את החוק, בעזרת הקול שלו ובעזרת הקול של החילונים ושל חלק מהדתיים.
בישיבת המליאה, 7 הצביעו בעד החוק ו-2 התנגדו(פרג'י ופרץ)
לאחר חוק השבת, יצאו רבני הציונות הדתית, ורבנים מכל רחבי הארץ כנגד ראש המועצה על החוק שחוקק, ראש המועצה מבחינתו אומר, שהוא מוכן לענות על כל שאלה וטענה כנגד החוק, וחוק השבת הוא טוב לחריש בכלל ולדתיים בפרט.
משפט אחד של ראש המועצה בישיבת המליאה, בלט יותר מכל: "אין בחריש הנהגה תורנית".
כשדיברנו עם אחד הרבנים על המשפט הנ"ל, אמר הרב: "יכול להיות שאין הנהגה תוכני בחריש, אבל מי שגרם לכך הוא ראש המועצה בעצמו, שעדיין לא מינה רב עיר לחריש"
כרגע החוק עדיין לא אושר במשרד הפנים, וברגע שיאושר, החוק ייכנס לתוקפו.
